פורטל לתרבות, תירות ופנאי
  www.goodlife.022.co.il
מומלצים לשעות הפנאי
יום ה', יא’ בתשרי תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הודיעו במסיבת עיתונאים על שיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו, לחשיפתם, שימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה, ופיתוח והנגשה של חופי היישוב. זאת, בהשקעה כוללת של יותר מ- 100 מיליון ש"ח, שהקצו לפרוייקט קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה.פרויקט התחדשות חסר תקדים, שישדרג ויעצים את העבר המפואר ואת העתיד של קיסריה . בין התגליות הארכיאולוגיות שנחשפו לאחרונה וכבר מונגשות לקהל - המזבח של המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה לכבוד קיסר אוגוסטוס ורומא, ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו ובית הכנסת העתיק של קיסריה.
12:40 (27/04/17) אושרת אביחצירה פרזם

בגן הלאומי קיסריה מומלץ לבקר בכל הזדמנות. שילוב של היסטוריה מפוארת , עתיקות ונוף הים המושלם מביאים לאתר מבקרים רבים, אך במשך שישים שנה לא נעשו עבודות התחדשות במקום . במסיבת עיתונאים אשר התקיימה אתמול בגן הלאומי בקיסריה, בהשתתפות סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד , גיא סברסקי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מיכאל כרסנטי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין וארכיאולוג מרחב מרכז של רשות העתיקות ד"ר דורון בן עמי, נחשף לציבור פרויקט התחדשות קיסריה העתיקה, שמעשיר ומשדרג את חוויית הביקור בגן הלאומי קיסריה כאתר העתיקות המוביל בארץ לצד ירושלים. הפרוייקט מתבצע במסגרת מימוש חזון 3 מיליון תיירים בקיסריה עד 2030, והופך עוגן תיירותי-כלכלי חשוב לתושבי האזור. מאז הקמתה לפני כ-2030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית. לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל, ולמעשה, מדובר באחד הפרויקטים השימוריים הגדולים והחשובים שנעשו עד היום בארץ. אין עוד אתר בישראל בו הושקעו לאחרונה תקציבים, משאבים ומאמצים כה רבים של שימור ופיתוח. מדובר במבצע מורכב, שמציב אתגרים רבים בתכנון ובביצוע, תוך הקפדה על שמירת ערכי המקום. את הפרויקט מובילים המשמר יורם סעד והאדריכלית יערה שאלתיאל ממינהל השימור ברשות העתיקות. כשיסתיימו פעולות אלה, יקימו החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים מרכז מבקרים מתקדם, מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכיאולוגי מרהיב, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה.אחד המאפיינים הייחודים של הפרוייקט הוא הירתמות הציבור הרחב – תלמידים מאור עקיבא, שוחרים וצוערים, סטודנטים ואזרחים מן השורה, המגיעים להתנדב וליטול חלק בחפירות הארכיאולוגיות באתרים השונים ברחבי קיסריה – הופכים את עברה המרתק של קיסריה לעתיד מזהיר למרחב כולו. סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד גיא סברסקי ציין כי "קרן אדמונד דה רוטשילד תרמה מאז ייסודה מאות מיליוני שקלים לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל והובילה מיזמים חדשניים בכל רחבי הארץ. הקרן קיבלה החלטה אסטרטגית, להשקיע מעל 100 מיליון ₪ לגילוי רבדי ההיסטוריה ולחשיפת עברה המרתק של קיסריה העתיקה. לפרויקט הענק הזה חשיבות ארכיאולוגית חסרת תקדים, אבל לא פחות מכך, היא גם מהווה זרז לפעילות תיירותית וכלכלית לטובת ולרווחת המרחב כולו. עושר הממצאים שכבר התגלו בחפירות מעצימים את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה, ומאפשרים הצצה נדירה לסיפור ההיסטורי של קיסריה – כבירה רומית, ביזנטית וישראלית לאורך אלפי שנים. עברה היהודי הקדום של העיר, של רבי עקיבא ועשרת הרוגי המלכות נחשף לנגד עינינו". מיכאל כרסנטי מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מוסיף:" לראשונה, חוברים שלושת הגורמים הרלבנטיים – רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח קיסריה, לביצוע תכנית המבטיחה שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות, יחד עם הנגשה ראויה שלהם לציבור עצום של מבקרים מהארץ ומהעולם. מדובר בעבודות חשיפה, שימור והנגשה של העיר העתיקה והנגשת אוצרותיה לקהל המבקרים מהארץ ומחו"ל. אנחנו מקפידים על "סטנדרט קיסריה" – רמת תכנון וביצוע גבוהות ביותר, כמקובל בכל פעילות שמבצעת החברה לפיתוח קיסריה . הכוונה היא להעשיר ולחשוף את מוקדי התוכן הארכיאולוגי, התרבותי והדתי בכל רחבי קיסריה העתיקה - מג'סר א זרקא בצפון דרך האקוודוקט, הנמל העתיק, ועד קיבוץ שדות ים והאודיאון - ולהפוך אותם לאתר הביקור המרכזי במרקם התיירותי בישראל, לצד ירושלים. זו תנופת פיתוח כוללת, שתשנה את המציאות ותהפוך את המרחב כולו למוקד תיירות ברמה בינלאומית". לדברי מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, "בקיסריה כתבה חנה סנש את התפילה "אלי אלי שלא יגמר לעולם.. תפילת האדם" אני רואה בשיר התפילה של חנה סנש המשך לתפילות שנאמרו בבית הכנסת העתיק שנמצא והולך להיות משוקם במסגרת הפרויקט. בקיסריה גם הוצא להורג רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" ונהרג יחד עם עשרת הרוגי מלכות על ידי הרומאים. השקת הפרויקט המרגש הזה דווקא בימי הזיכרון הלאומיים מסמלת את החיבור לשורשים ולהיסטוריה של העם והארץ הזאת. קיסריה הייתה עיר נמל חשובה, ושער לתרבות העולם בארץ ישראל. אנחנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה המצוין עם שאר הגורמים ומקווים כי האתר ימשיך להוות מוקד משיכה עבור המוני המטיילים. רשות הטבע והגנים פועלת על מנת לפתח את אתרי המורשת בישראל ופרויקט זה הוא נדבך חשוב בגילוי חלקים נוספים בסיפורה של ארץ ישראל. לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "הפרויקט המשותף נועד לחשוף, לשמר ולהשמיש את צפונות קיסריה, להנאת הציבור הרחב. עד כה, נחשפו רק כ-6 אחוזים מהממצאים של קיסריה וטמונים בחולותיה ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי. יוזמה זו, חייבת להיות יריית פתיחה לפרויקט לאומי מתמשך, לפיתוח האתר קיסריה במלוא תפארתו. יש לציין, כי מעבר לפעילות הארכיאולוגית, נעשית פעילות שימור פורצת דרך בהובלת מנהל השימור ברשות העתיקות. אנחנו רואים בפרויקט הזה אפשרות לטיפוח פעולות חינוכיות ברמה האזורית והארצית ומזמינים את הציבור והחיילים המשוחררים לבוא, לעבוד, להתנדב, ולהיות שותפים ביצירה". כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, ציין כי: "חשיבותה של קיסריה, על אוצרותיה ההיסטוריים, כעיר נמל מרכזית וציר לאורך חופי הים התיכון, מהווים ערך חשוב נוסף בחוף הכרמל ובמדינה כולה. בקרוב, הציבור יוכל ליהנות מפרויקט חוף הקשתות, פרויקט ייחודי ברמה הארצית אשר יכלול, בין השאר, שימור היסטורי של אמת המים העתיקה, הקמת שבילי אופניים והליכה, פיתוח נופי ועוד. אני מודה לשותפים שלנו - החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, על הוצאת החזון מן הכח אל הפועל". במסיבת העיתונאים הוצגו לראשונה מספר תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות ופעולות שימור: * מערכת קמרונות שבחזית "במת המקדש" שבנה המלך הורדוס: במרכז פעילות החפירה והשימור עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ-2030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס בקיסריה כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים (א, 414-408): לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, ויתכן כי הם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר. הגבעה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, היא למעשה פלטפורמה (הגבהה) מלאכותית רחבת ידיים הניכרת בשטחגם היום, ושטחה כ-13 דונם. הגבהה זו מכונה בפי הארכיאולוגים "במת המקדש". בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצידם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם ( 20X25 מטרים) היה מחולק ל-4 קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי בו עלו הבאים מהנמל, אל עבר המתחם המקודש. במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידיי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, אשר בו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים. לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש - מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא. מזבח זה, שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קרבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח). לדברי החוקרים ד"ר גנדלמן וחאטר, "יתכן שגם בקיסריה נהגו חיילי הלגיונות להשאיר את ניסיהם לצד המזבח, בעת שהעלו קורבן לכבוד הקיסר במקדשו. כל אלה, מלמדים על הקשר האמיץ שהתקיים בין קיסריה לרומא, שפרשה על העיר את חסותה, ועל טכסי פולחן שהתקיימו לכבוד הקיסר אוגוסטוס והאלה רומא במקום". בסוף המאה החמישית, בתקופה הביזנטית, חל שינוי מהותי במתחם המקודש. על גבי יסודות מקדש אוגוסטוס והאלה רומא הוקמה כנסייה שצורתה מתומנת. המזבח שבנה הורדוס פורק, נבנו מערך כניסה וגרם מדרגות חדש, שחיברו בין המזח לכנסייה. על גבי יסודות הקמרונות ההרודיאניים, נבנו קמרונות חדשים, ששימשו כמחסנים. במאות ה-9 וה-10, עם הקמת קיסרי האסלאמית על חורבות קיסריה הרומית והביזנטית, חזרו להשתמש בחלק מהמבנים שעוד עמדו על תילם, ובִשְטחים סמוכים הוקמו מבנים חדשים. בית הכנסת העתיק של קיסריה - בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר, חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו - כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתיתיהו מספר בספרו "מלחמות היהודים" על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות. באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה. ה"שוק הצלבני" - בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ- 700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש. מזרקה ציבורית (נימפאון) מרהיבה מהתקופה הרומית - במאה ה-1 לספירה נבנתה בפינה הצפון מערבית של "במת המקדש" מזרקה ציבורית. קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014 ומינהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שיחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום במקום. ממצאים מיוחדים נוספים: חפירות השנים האחרונות בקיסריה הניבו ממצאים מעניינים, בהם חלקים של פסלי שיש, כותרות ועמודי גרניט ושיש שעל שניים מהם נחרתו כתובות וציורים, מטבעות, כלי חרס ואבן, חפצי מתכת ועצם ועוד. ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2000 שנה: לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית. ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצידו. יתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יותר - מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני. ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, "הראש בן ה-2000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לצין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".

 
...אמת המים צילום: אושרת אביחצירה פרזם
פסיפס בית הכנסת העתיק צילום: אושרת אביחצירה פרזםסגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד , גיא סברסקי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מיכאל כרסנטי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין וארכיאולוג מרחב מרכז של רשות העתיקות ד"ר דורון בן עמי. צילום: אושרת אביחצירה פרזם
 
תרבות
תיירות
הצגות
ילדים
אופנה
עיצוב
לייף סטייל
אוכל
עולם היין
צרכנות
תינוקות
איפור וטיפוח
סרטים, קולנוע